מעצר עד תום ההליכים

במקרים חריגים, לאחר הגשת כתב האישום, תבקש התביעה כי הנהג ישהה במעצר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו. משמעות הדבר היא כי הנהג יהיה עצור עד למתן פסק הדין בעניינו. זהו מצב נדיר למדי כשהמדובר הוא בעבירות תעבורה, אך בשל הפגיעה החמורה בחירותו של הנאשם, שעדיין עומדת לו חזקת החפות, יש להתייחס אליו בכובד ראש, ועל הנאשם להיות מיוצג בדיון.

בית המשפט הדן בבקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים הוא בית המשפט המוסמך לדון באישום.

התנאים למעצר עד תום ההליכים:

1. קיומה של תשתית ראייתית

הדרישה היא לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה. כלומר, בשלב זה לא נבחנת השאלה האם הראיות מוכיחות מעבר לכל ספק סביר את האשמה, אלא די בפוטנציאל ההוכחתי שיש בחומר החקירה.

2. קיומה של עילת מעצר

סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) מונה שורה של עילות למעצרו של נאשם עד לתום ההליכים, שיכולות לקום גם כשמדובר בעבירות תעבורה:

• חשש לשיבוש הליכים או המלטות מן הדין.
• חשש לפגיעה בבטחון הציבור, בבטחונו של אדם או בבטחון המדינה. עילה זו טומנת בחובה את הצורך להעריך את מסוכנותו של הנהג.
• אי מתן ערובה או הפרת תנאי שחרור.  

 3. העדר חלופות מעצר

מקום בו נקבע כי יש תשתית ראייתית ועילת מעצר, למעט אם העילה היא אי מתן ערובה או הפרת תנאי שחרור, בית המשפט יבדוק האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת, שחומרתה פחותה (למשל, מעצר בית).

יובהר, כי אין להטיל תנאים על שחרורו של נאשם, להוציא דרישה לערובה במצבים מסויימים, בהעדר תשתית ראייתית ועילת מעצר.

מעצר ביניים

בשל החשיבות העצומה שיש לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, יש להערך אליו כראוי. על כן רשאי בית המשפט, לבקשת הסנגור, להורות על מעצר גישור, שלא יעלה על 30 ימים. לעיתים הדבר חיוני, שכן הנאשם רשאי לעיין בחומר החקירה רק לאחר הגשת כתב האישום. בית המשפט רשאי להורות על מעצר ביניים לבקשת נאשם שנחוץ לו זמן נוסף לצורך מינוי סנגור.

עיון חוזר וערר

ביחס להחלטה למעצר עד תום ההליכים ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר, או לערור עליה. בקשה לעיון חוזר תוגש לאותה הערכאה, בהתקיים שינוי נסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה, כאשר חלף פרק זמן ניכר מההחלטה הראשונה או כאשר נתגלו עובדות חדשות (למעט חריג של מעצר בשל אי מתן ערובה, שאז ניתן לבקש עיון חוזר גם בלא שינוי נסיבות). מקום בו לא היה שינוי נסיבות, ניתן לפנות בערר לערכאה גבוהה יותר. בהליך של ערר הערכאה הגבוהה יותר למעשה פותחת את השאלה מחדש ומבחינות רבות נכנסת בנעלי הערכאה קמא. כך, בערר, שלא כבערעור, ניתן להתחשב בשינוי הנסיבות ובגילוי ראיות חדשות, ולהדרש לשאלות העובדתיות עליהן מבוססת ההחלטה.