רבות מעבירות התעבורה הן מסוג ברירת משפט, כלומר כאלו שבגינן הנהג יכול לבחור באחת משתי חלופות: תשלום הודעת הקנס המקורית, או מתן הודעה על בקשתו לנהל את המשפט. הודעה על בקשה להשפט תשלח בדואר רשום תוך 90 ימים ממועד המצאת הדו"ח. אולם, בנסיבות מסויימות, תינתן לנהג אפשרות להשפט גם בחלוף פרק זמן זה.
בקשה להארכת מועד
אם הנהג מעוניין לבקש להשפט בחלוף למעלה מ- 90 ימים ממועד המצאת הדו"ח, עליו להגיש לבית המשפט בקשה להארכת מועד. על הנהג לנמק בבקשתו מדוע הוא לא פעל בגבולות הזמן הקבועים.
מסמכים שיצורפו לבקשה:
- תצהיר ערוך כדין.
- העתק הדו"ח.
- צילום תעודת זהות.
- צילום רשיון נהיגה.
- העתקים מן ההתכתבויות עם המשטרה.
- מסמכים הרלוונטיים לעובדות הנטענות.
עם הגשת הבקשה על ידי הנהג, היא תעבור לתגובת התביעה. לאחר קבלת התגובה, יכריע בית המשפט בבקשה. ככלל, בית המשפט יטה שלא לאשר בקשות אלו, אולם בנסיבות מסויימות תתאפשר הארכת המועד.
מקום בו יש חשש כי יגרם עיוות דין לנאשם, בית המשפט יתיר את הגשת הבקשה באיחור. בית המשפט יתן משקל גם לפרק הזמן שחלף מאז נודע לנהג על הדו"ח ועד אשר פנה לבית המשפט, ולא רק לתקופה שחלפה מאז המצאת הדו"ח המקורי. אם הזמן שחלף מאז שנודע לנהג על העבירה המיוחסת לו ועד שפנה לבית המשפט הינו ארוך מהסביר, הבקשה תדחה.
מתי ייתכן ובית המשפט יקבל בקשה להארכת מועד?
- כאשר הנהג פנה בבקשה למשטרה לביטול הדו"ח, ובקשתו נדחתה לאחר חלוף 90 ימים.
- כאשר אדם אחר נהג ברכב, ונדרש זמן לצורך איתור מבצע העבירה וגביית תצהירו.
- כאשר הנהג לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן באחריותו. (אם הנהג לא עידכן את כתובתו, או שלא פנה לשם קבלת דואר רשום- אין זו סיבה מוצדקת).
קשה לקבוע כללים נוקשים בסוגיה זו. כאמור, לרוב נטיית בתי המשפט היא שלא לקבל בקשות שהוגשו בחלוף פרק הזמן שנקבע לשם כך. השיקולים ששוקל בית המשפט דומים בעיקרם לאלה העולים בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. בית המשפט דן בכל מקרה לגופו, ובוחן את סיבת העיכוב וסבירותו.
